)
אסור לאכול תבשילים שבישל נוכרי ויש בהם חשיבות ורגילים להגישם בסעודה מכובדת. אבל במאכלים פשוטים, אין כל כך חשש לקירוב דעת, הואיל והבישול לא היה משמעותי לגביהם, ולכן אין בהם איסור. לפיכך, המאכלים האסורים הם אלו שעומדים בשני כללים: הראשון, שאינם נאכלים כמו שהם חיים, אלא הבישול הוא שמכשירם לאכילה. פירות, רוב הירקות, חלב ומוצריו - נאכלים חיים, ולכן אין בהם איסור בישולי נוכרים. מנגד, בשר, דגן, קטניות, פסטה, חלק מהירקות, אינם נאכלים חיים, ולכן יש בבישולם איסור. הכלל השני, שאפשר לכבד בתבשיל אנשים נכבדים. כיום, בזכות הגיוון והפתיחות, רוב סוגי התבשילים עולים על שולחן נכבדים. ולכן הכלל העיקרי הקובע הוא הראשון, שכל שנאכל חי - אין בו איסור בישולי נוכרים. אין איסור בישולי נוכרים בקפה ומשקאות אלכוהוליים, הואיל ונועדו לשתייה ועיקרם מים שרגילים לשתות אותם חיים.
כאשר ישראל שותף בבישול - התבשיל כשר, כגון שהשביחוֹ על ידי שערבב את תכולתו בעת בישולו, או הניחו על האש או הדליק את האש מתחתיו או הגביר אותה באופן שמועיל לבישול.
