)
כאשר יחזור כל עם ישראל לארצו, ויקים את בית הדין הגדול, ובו שבעים ואחד חכמים בתורה ובשאר החוכמות, מצווה תהיה על בית הדין להסדיר את חלוקת הארץ בשווה לכל בני ישראל, ובכללם צאצאי הגֵרים שסבלו עִם ישראל בגלות. אמנם כיום האדמה אינה אמצעי הייצור העיקרי, ולכן חלוקת הארץ בשווה לא תעניק בסיס שווה לכולם. אולם נדמה שעלינו ללמוד ממצוות היובל שני יסודות. האחד, כשם שהאדמה החקלאית חולקה לכולם בשווה, כך ראוי שנחלק את שאר משאבי הטבע שברא ה' בשוויון. בכלל זה הקרקע לבנייה, המים, הנפט, הגז, החופים, גלי רדיו, האוויר והשמש. השני, כשם שציוותה התורה לחלק בשווה את אמצעי הייצור, כך יש להשתדל להעניק לכל הצעירים חינוך שיקנה להם, עד כמה שאפשר, הזדמנות שווה להתפרנס מכישרונם וחריצותם.
ניתן לשלב את שני היסודות הללו על ידי הפניית הכסף המתקבל ממשאבי הטבע לחינוך מקצועי מיטבי לכל אדם. בכך נזכה להגשים את רעיון חלוקת הארץ לכל ישראל, כולל התיקון שנעשה בהחזרת הקרקעות לבעליהן ביובל. שכן הענקת חינוך איכותי לכולם, מאפשרת גם לילדים של הורים עניים לרכוש מקצוע טוב לפי כישרונם וחריצותם. עוד אפשר אולי להציע, שכשם שביובל, השדות חזרו לבעליהן, והעבדים השתחררו לביתם, כך יש מקום שחכמי ישראל יבחנו לעומק את מבנה המשק המודרני, וישקלו אם ראוי שבשנת היובל אחוז מסוים מהעושר הנצבר יחזור להיות מושקע במערכת החינוך וההכשרה המקצועית, ובדרך זו יחזור להיות מחולק בשווה לכל.
