)
מצווה על עם ישראל להקים בהר הבית שבירושלים מקדש שבו תשרה השכינה, ויבואו לידי ביטוי מכלול הערכים האלוהיים, וממנו תצא השראה של אמונה ותורה לכל ישראל והעולם, שנאמר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח). בתחילה הקימו ישראל משכן, היינו מקדש זמני, שנדד עימם במדבר, וכשנכנסו לארץ העמידו אותו בשילה. אולם המצווה היתה, שלאחר שעם ישראל יבסס את ממלכתו בארץ וינוח מאויביו, יבנה את בית המקדש במקומו הקבוע (דברים יב, ט-יא). וכך היה, לאחר התבססות המלוכה על ידי דוד המלך, בנו שלמה הקים את בית המקדש בירושלים. אולם מפני חטאינו, לאחר ארבע מאות ועשר שנים, החריבו הבבלים את בית מקדשנו. לאחר כשבעים שנה, חזרו ישראל והקימו את בית המקדש השני, אולם כיוון שרוב ישראל נותרו בגלות, לא שרתה בו השכינה כפי ששרתה בבית המקדש הראשון. בעוונותינו לאחר כארבע מאות ועשרים שנה, גם הוא חרב על ידי הרומאים. והננו מתפללים בכל יום שייבנה בית המקדש במהרה בימינו.
