)
רעיון הפרדת הרשויות קיים בתורה, שעל פי מצוותה יש בישראל ארבע רשויות שמאזנות זו את זו. הראשונה - מלכות, שכל תפקידי הממשלה בידה. השנייה - מערכת משפט, שכוללת בתי דין בכל אזור ועיר, ומעל כולם בית הדין הגדול היושב בירושלים סמוך למקדש, ובסמכותו גם לשפוט מלך, ולאשר מינוי של מלך חדש. הרשות השלישית - כהונה, שבראשה הכהן הגדול, ותפקידה לקיים את עבודת בית המקדש, ויחד עם הלוויים ללמד תורה ולהורות הלכה בכל רחבי הארץ. הרביעית - הנבואה, שמקבל הנביא מאת ה', כדי לרומם את העם ולהדריכו ולהוכיחו, ופעמים שהנביא היה מוכיח את המלך או את השופטים או את הכהנים. רשות זו אינה ממוסדת, שכן זו החלטה אלוהית על איזה חכם וצדיק תִשרה הנבואה ומתי ולאיזה צורך. הרשויות היו צריכות לעבוד בשיתוף פעולה, כאשר המלכות מעמידה שוטרים לאכיפת הדין שפסקו השופטים, ומעניקה שמירה למקדש. מנגד, הכהונה מעניקה תמיכה למלכות, ואף רבים מהשוטרים היו כהנים ולוויים. כאשר המלך חרג מתפקידו ולא קיים את המשפט או את חוקי התורה, היו החכמים, הכהנים והנביאים מבקרים את המלכות, ופעמים אף הביאו להחלפתו בדרכי שלום או בעידוד מרד.
עמים רבים, כדוגמת עמי המערב, בריטניה וארה"ב, קיבלו השראה לבניית מדינותיהם מהרעיונות האלוהיים שבתורה ומתולדות ישראל שבתנ"ך. עתה, לאחר גלות ארוכה זכינו לחזור לארצנו ולהקים בה את מדינת ישראל, ועלינו לבחון את שיטות המשטר הקיימות על החוזקות והחולשות שבהן, מבחינה מוסרית וארגונית, ולשאוב מהתורה הדרכה לבניית מערכת השלטון במדינת ישראל.
