)
בעקבות מתן תורה, בתהליך הדרגתי וממושך מלחמתו של עם ישראל בעבודת האלילים הועילה, העולם התקדם וקמו שתי דתות גדולות שהושפעו במישרין מאמונת ישראל - הנצרות והאסלאם. אולם עדיין יש בהן פשרה עם האליליות. כי גם הגדרת האל כ'חסד ואהבה' בנצרות, או כ'דין וגבורה' באסלאם, היא סוג של אלילות. ניתן לומר שהנצרות למדה מן היהדות את ערך החסד והאהבה, שיש בו כוח יצירה אדיר, אולם מפני שהפנתה עורף לערך הדין והמשפט, וממילא גם לייחודם של ישראל ולמצוות המעשיות שנועדו לתקן את העולם, אינה יכולה להגשים את רעיון החסד הכללי במציאות. לכן הדת הנוצרית מואסת במידה רבה במציאות הארצית ואינה חותרת לתיקונה, הואיל ותיקונה דורש דין ומשפט. בעיה נוספת ישנה בנצרות, שהגשימה את האל בדמות אדם, ובכך סטתה מאמונת הייחוד הטהורה לשילוש מגושם שפוגע בערכים האלוהיים. כך הראתה ההיסטוריה, שאפילו בערך האהבה שהנצרות העלתה על נס היא פגעה, ופעמים רבות האהבה התהפכה אצלה לקנאות אכזרית כלפי אחרים. לפני כחמש מאות שנה, מתוך חזרה לתנ"ך, נוסד הפלג הפרוטסטנטי, שבמלחמת חורמה הוציא את הפסלים מהכנסיות, שעד היום נמצאים בכנסיות הקתוליות והאורתודוכסיות. אולם מבחינה עקרונית, גם בפלג הפרוטסטנטי עדיין לא התחולל השינוי הנדרש של התנערות מוחלטת מהגדרת האדם כאל.
הדת המוסלמית למדה מהיהדות את ערך הגבורה האלוהית והדין, ובכלל זה את הנכונות לציית לצו האל ולקיים את מצוותיו, אולם החזון הגדול כבר לא מופיע בה במלֹא חיוניותו. כיוון שהאסלאם התפתח שנים רבות אחר הנצרות הוא כבר נקי מפסלים ומתמונות, אולם כל עוד אינו קשור במישרין לתורת ישראל, יש בו צד אלילי, מפני שהוא מצמצם את האלוהות להנהגה שמתגלה לאדם מלמעלה, והאדם צריך לקבלה בכבוד ובהכנעה, ולהשליט אותה על כל הברואים בכוח ובכפייה. ואינו רואה את הערך האלוהי הגדול שבבחירה החופשית וביצירה האנושית על כל מרכיביה, שהיא כולה גילוי אלוהי שנמשך ומתגלה על ידי האדם שנברא בצלם אלוהים.
-----------------------------------------------------------------
אפשר לומר שההבדל ביניהן נובע מההשראה שקיבלו מישראל. הנצרות התפתחה בתקופה שלפני חורבן בית המקדש השני. מצד אחד מוקד השראתה היה החזון של חיי עם ישראל בארצו ובית המקדש, שהוא חזון שיש בו יצירתיות גדולה, ומאידך הושפעה מתחושת הכישלון של גילוי הקדושה בארץ ומהאפשרות שהמצוות המעשיות יתקנו את העולם הזה. בעקבות זאת התגבשה העמדה שהאדם והארץ מקולקלים מיסודם, ורק הבריחה למלכות השמיים תוכל להעניק להם סליחה. לעומת זאת, האסלאם התפתח יותר מחמש מאות שנה אחר חורבן בית המקדש השני, כשישראל היו מפוזרים בגלות ועיקר עיסוקם בד' אמות של הלכה. לכן מצד אחד יש בו פחות השראה יצירתית, ומנגד יש בו יותר מצוות מעשיות ועמידה על הדין וההלכה, והוא גם נקי יותר מהגשמה.
