שתי מצוות כלליות מבססות את היחס שבין אדם לחברו. האחת, מצווה לאהוב כל אדם מישראל, והשנייה, האיסור לשנוא אדם מישראל. היסוד למצוות הללו, שכל בני ישראל כמשפחה אחת גדולה, עד שכולם צריכים להרגיש כאחים זה לזה. שנאמר: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ... וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יז-יח). מצוות אלו הן יסוד כל התורה, וכפי שאמר רבי עקיבא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ - זה כלל גדול בתורה". כיוצא בזה למדנו מהלל הזקן, שאמר לגֵר שביקש ללמו...
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, שאז שיאו של החורף עבר והעצים מתחילים לצמוח, ויש לכך השלכות הלכתיות לעניין מניין...
מה קורה פה?
באתר ‘המסורת היהודית‘ מתבהרת המשמעות העמוקה של ההלכה, כמשקפת אידיאלים וערכים א־לוהיים שנועדו להעניק משמעות ערכית לחיים, ולרומם אותם אל החזון הגדול של תיקון עולם. דרך לימוד ‘המסורת היהודית‘ – ההיסטוריה של עַם ישראל, על תקופותיה הגדולות ועל משבריה הקשים, מקבלת את מלֹא משמעותה, והופכת לסיפור תולדות גילוי האמונה וחזון תיקון העולם, סיפור שאותו אנחנו מציינים בשבתות ובחגים, בתפילות, ובימי הזיכרון והצומות. סיפור שמכוחו עַם ישראל חזר לארצו לאחר גלות ארוכה, ומכוחו יתגשמו כל נבואות הגאולה.
