)
ככל שהבנות והבנים ירבו בתורה ובמצוות ובצדקה ובמעשים טובים בשנה הראשונה לפטירת אחד מהוריהם, כך יועילו יותר לעילוי נשמתו ולהצילו מדינה של גיהנום. גם כשידוע שהנפטר היה צדיק, ובוודאי זוכה לְשָׂכָר בגן עדן, יש לנשמתו נחת רוח ועילוי נשמה מהמעשים הטובים שילדיו עושים לזכרו, על אחת כמה וכמה כאשר לא היה צדיק.
בנים שאבלים על אחד מהוריהם, במשך שנת האבל, אומרים בכל יום בבית הכנסת 'קדיש' לעילוי נשמתם. אם הבן יודע לעבור לפני התיבה ונוח לציבור בכך, טוב שיהיה חזן בימות החול. נוהגים להימנע מאמירת קדיש בחודש השנים עשר, או לפחות שבוע אחד מאותו חודש, מפני שדין הרשעים בגיהנום שנים עשר חודש, ואם יאמרו על הנפטר קדיש כל שנים עשר החודשים, ייראו כמחשיבים אותו לרשע. על רשע, כגון אדם שאיבד את עצמו לדעת או מומר, אומרים קדיש כל שנים עשר החודשים.
גם בן קטן שלא הגיע למצוות אומר קדיש על הוריו. ואם אין בן שיכול לומר קדיש, אם יש לנפטר אב או נכד או חתן ירא שמיים - יאמר הוא קדיש לעילוי נשמתו. כשאין קרוב שיכול לומר קדיש, ישכרו מכספי ירושת הנפטר אדם ירא שמיים שיאמר אחריו קדיש. בן מאומץ צריך לומר קדיש על הוריו המאמצים. ראוי לגר צדק לומר קדיש על הוריו שאינם יהודים.
