שלושה אבות וארבע אימהות לעם ישראל: אברהם, יצחק ויעקב; שרה, רבקה, רחל ולאה. נזכיר בקצרה את מורשתם ומעט מסיפור חייהם.
מבשרי האמונה בעולם היו אברהם אבינו ושרה אימנו, שדבקו באמונה באל אחד ובמעשי חסד. פתחו את אוהלם לעוברי דרכים, עמדו לצד קרוביהם בשעת צרתם, וקֵרבו רבים לאמונה בה' אחד. אולם שרה אימנו היתה עקרה, ובמשך שנים לא זכו אברהם ושרה לילד. היה זה ניסיון גדול, שהנה, גדולי המאמינים אינם זוכים למה שכמעט כל אדם זוכה. שלא כמקובל באותם זמנים, לא ביקש אברהם אבינו לקחת אשה נוספת. וה' התגלה אליו ואמר: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים... כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ! וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (בראשית טו, ה-ו). עברו עוד שנים רבות, וכשראתה שרה שאינה יולדת, הביאה לאברהם את שפחתה הָגָר המצרית, לשמש כדוגמת 'אם פונדקאית', כדי שתלד להם ילד שיגדל על ברכי שתיהן. כך נולד ישמעאל, אולם תקוותה של שרה אימנו שהגר תמשיך לנהוג בה כבוד ותגדל את בנה על מורשתה, לא התגשמה.
אברהם ושרה המשיכו בדרכם ללמד אמונה וחסד לבריות. בינתיים נצטווה אברהם אבינו על ברית המילה. לאחר מכן, בצהרי יום חם, שלח להם ה' שלושה מלאכים שנראו כהולכי דרכים, ואברהם ושרה כדרכם כיבדו אותם במאכל ובמשקה. במהלך הסעודה התגלה אחד האורחים כמלאך ובישר כי בשנה הבאה ייוולד להם בן. במסורת ישראל מקובל שהיום שבו באו המלאכים היה היום השלישי למילתו של אברהם, יום שבו כאביו גברו, ומכיוון שהיה אותו יום חם במיוחד, היה צפוי שאברהם אבינו ישכב באוהלו. אך למרות זאת, לא ויתר אברהם על הסיכוי להכניס אורחים, שדווקא ביום חם מבקשים יותר לחסות בצל אוהלו. לפיכך ישב בפתח אוהלו, וכשראה את שלושת עוברי הדרכים, רץ לקראתם להזמינם וזכה לקבל יחד עם שרה את הבשורה. לאחר לידת בנם יצחק, החל ישמעאל לצאת לתרבות רעה. כשראתה שרה אימנו שהוא עלול לפגוע בבנה יצחק ולהרוס את מפעלם הרוחני, דרשה את גירושו של ישמעאל עם אימו הגר שחינכה אותו לכך. דרישתה ציערה מאוד את אברהם, אולם ה' התגלה אליו ואמר: "אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא" (בראשית כא, יב-יג). בכך הבטיחה שרה אימנו את המשך מורשתם.
